האמפתיה בחיינו כיצד יוצרים אותה

האמפתיה בחיינו, כיצד מתחילים ליצור אמפתיה.
האמפתיה היא תהליך פסיכולוגי, רגשי ושכלי שבו האדם קולט ובעקבותיו מבין בדרך זו או אחרת את מצבו הרגשי של השני. היכולת האמפתית מתבססת על רגישות ויכולת הקירבה לזולת.
רב האנשים מפתחים אמפתיה כשחשים מצוקה אצל השני. כאשר מישהו סובל קל לנו להתחבר אליו.
יש מי שמגדיר אמפתיה כיכולת לשים את עצמך בנעלי האחר. השאלה האם זה אפשרי, מה יכול לעזור לעשות זאת? האם הזולת מצפה ממך שתהייה אמפתי?
האמפתיה כמנגנון נפשי, מקדמת יצירת קשר בין עולמות פנימיים של אנשים שונים.
בשלב ראשון של יצירת אמפתיה הוא להקשיב ולהרגיש מה עובר על האחר ואז לנסות להתבונן על נקודת מבטו.
איפה אנו פוגשים זאת לראשונה?
בקשר בין אם לתינוק. כאשר התינוק לא יודע להביע את רצונותיו בצורה הכי מדויקת והאם מנסה "להיכנס לנעליו" ולהבין אותו. אמנם לא תמיד ניתן להבין אותו בצורה מדויקת וזה אנחנו קוראים כשל אמפתי. אך ה"אם הטובה דיה"  (המושג מדבר על המקסימום שהאם יכולה לעשות ברגע מסויים), עושה את המאמץ הרב ביותר.
לאורך חיינו אנו בוחרים להיות אמפתיים כלפי אנשים מסוימים וחסרי אמפתיה כלפי אחרים.
האם זה תלוי בנו?
האם ניתן לפתח אמפתיה?
האם מטפל צריך תמיד להיות אמפתי?
ארחיב בנושאים אילו בהמשך בפוסטים נוספים.
כיצד כלים טיפוליים יכולים לעזור ביצירת אמפתיה וכיצד הם  עוזרים ביצירת סביבה טיפולית ושיח מקדם.
ענת טרגר שיקלוש